צְאִי מֵהַחֶדֶר
הוֹ, צְאִי מֵהַחֶדֶר
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב
לַךְ שִׁירֵי אַהֲבָה;
תְּנִי לַמִּלִּים לְהִתְבַּיֵּשׁ
בִּי בְּשֶׁקֶט
תְּנִי לְשִׁוְיוֹן הַלֵּבָב
תְּנִי לְשְּׁגִיאוֹת הַכְּתִיבָה;
אַל תָּצִיצִי
צְאִי, צְאִי מֵהַחֶדֶר
כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב
לַךְ שִׁירֵי אַהֲבָה.
תגובות
מרגש, מקסים
ומיוחד
אהבתי מאוד
מאוד
טל
לחדר ולעוצמה ששוררת בו, שגורמת לך לעטוף את המילים במִינּוּן הנכון כמו שאתה באמת אוהב אותה.
היא עוד תלמד לזוז הצידה כדי לזכות במתנה הזו, של מילים שמנצנצות כמו טיפות גשם ומרעננות.
משובח: )
הזוייה – השיר ישן, ונכתב דווקא מתוך אמביוולנטיות גדולה לחדר, ליוצאת, לשירים, לאהבה.
טל והשואל – תודה רבה.
מאוד מאוד. אצלי זה על סף השנאה. בהתחלה אלה שירי פיתוי, ואז החלל עוד קיים – כי הוא לא בחדר, ואז אין חדר ואין חלל, ואין שירים בכלל, רק איזשהו היא או הוא, ואז כשהם כבר לא יש את שירי האחרי… אז אצלי זה בטח היה נכתב בתור – צא/י לי מהחיים… (ועוד לא המציאו את האמוטיקון שיביע בשלמות את הפרצוף שמתפרצף לי)
אהבות ישנות גרות בחדרים משל עצמן, כמו המילים שלך.
תודה מאיה.
WHISPER – אני קצת יותר אמביוולנטי ממך, נראה לי… :)
הו עידו יקר, אין כמו להציץ. טוב להיות עד לפריחתך.
תודה רבה, איתן. זה הדדי לחלוטין.
נורא יפה בעיני. היא באמת יוצאת?..
תתחדש על הקמת האתר לתחייה, אני מחכה ומצפה לטריילר הספרותי הראשון ever
(-:
תודה, טלי. הוא לא הטריילר הספרותי הראשון EVER – אפילו בארץ עשו כבר שניים ובארה"ב זו כבר פעולה שיווקית שגורה :)
טוב. אז הטריילר הספרותי הראשון שאני רואה ever….
הולך :)