מאחורי הכסף יש סיפור

“מאחורי הכסף יש סיפור” – אנתולוגיית נובלות מיוחדת, אשר כינסה דנה אולמרט, בהוצאת אחוזת בית. שבע נובלות מופיעות בקובץ, אחת מהן – פרי עטי. רשימת הכותבים: יניב איצקוביץ’, רחל חלפי, אסף שור, נגה אלבלך, ארנה קזין, אלי ברודרמן – ואנוכי. כך כתוב בצדה האחורי של הכריכה:

מאחורי הכסף יש סיפור הוא קובץ המבקש לסמן כמה מן הכותבים המוכשרים שפועלים כאן בשנים האחרונות ומזינים בכתיבתם את ההתרחשות היצירתית המגוונת והסוערת שמתנהלת במרחב הספרותי והעברי של ימינו, אך לא זוכה עדיין להכרה. רוב משתתפיה של האנתולוגיה שלפניכם – יניב איצקוביץ’, אסף שור, נגה אלבלך, ארנה קזין, עידו אנג’ל ואלי ברודרמן – נולדו בשנות השישים או השבעים של המאה ה-20, והחלו לפרסם בעשור הראשון של האלף החדש. היחידה שאינה בת-דורם מבחינת גילה היא המשוררת רחל חלפי, אך ניתן בהחלט להגדירה כסופרת צעירה, ולו רק משום שהנובלה פרי עטה שמתפרסמת בקובץ היא יצירת הפרוזה הראשונה שלה שרואה אור.
הנובלות הכלולות באנתולוגיה שונות זו מזו בכל מובן: בנוזאיהן, בסגנונן ובתמונת המציאות הנשקפת מהן. עם זאת, בכולן ממלאות משאלות ומחשבות הקשורות בכסף, ברכוש, בהפסדים וברווחים- מקום מרכזי. כך, למשל, רבות מן הדמויות המופיעות בנובלות השונות מתייחסות באופן דומה לרגשות: הן מתרגמות אותם למושגים כלכליים.
כריכתן של שבע הנובלות יחד מחדדת את הרושם כי “רוח הזמן” – זו שמטיחה בפנינו את הזיקה המאיימת בין דלות רגשית לעושר כלכלי, ובין השטחה להצלחה – נוכחת בכתיבתם של כל משתתפי האנתולוגיה. אולם אין זו נוכחות כנוע לרוח הרווחת, זו המשלימה עם הפיכתה של היצירה למוצר. הכתיבה, על ריבוי פניה, על האירוניה הטמונה בה ועל משחקי הלשון שהיא מאפשרת, מתגלה כאן כאמצעי – או היחיד הקיים – למרוח ב”רוח הזמן”. כי מאחורי הכסף יש סיפור, כמו שקובע המספר בנובלה של יניב איצקוביץ’, הפותחת את האנתולוגיה: “כל העניין הוא שנכסים נקנים בכסף ומאחורי הכסף יש סיפור. לא תמיד הסיפור מרתק, לא תמיד נוצץ, אבל דווקא השגרתיות שבו ראויה ליראת כבוד, והיומיומיות של היא הגיבורה האמיתית.”

2013-09-20T02:29:56+00:00 10 אוגוסט, 2010|קטגוריות: ספרים|תגיות:|0 תגובות

הסיפור של “הסיפור של מיכאל”

סופסוף: “הסיפור של מיכאל” יצא לאור, והחל מיום ראשון אפשר להשיג אותו בחנויות הספרים. כמובטח, הנה גם הטריילר לספר. על האנימציה אמון אבי עופר, ועל המוסיקה ועיצוב הפסקול ניר גדסי.

כתבתי את הרומן הזה, הראשון שלי, בשנת 2008. רובו נכתב ב”פועה”, לא רחוק מהבית שלי ביפו, על הבר. לברמן (בהרבה מהפעמים) קראו מיכאל. אחרי שסיימתי לכתוב את הספר, האיצה בי מירי שחם, שאני חב לה תודה ענקית, ועודדה אותי לעשות משהו עם כתב היד. התלבטתי, ולבסוף החלטתי (ברוב חוצפתי) לשלוח מייל לשרי גוטמן, המו”ל והעורכת הראשית של הוצאת “אחוזת בית”, ואליו צרפתי שלושה פרקים מהרומן. כתבתי כך:

המשך…

2016-07-16T14:42:09+00:00 30 ינואר, 2010|קטגוריות: ספרים|תגיות:|0 תגובות