נדחף בחן

היום נפגשתי עם רוני סומק בנסיך הקטן ונתתי לו את 3003. רוני אהוב משום השירים שלו ומשום הוא עצמו. איש כל כך נדיב וחכם ואוהב אמנות באשר היא ואוהב אדם. שתינו קפה והוא אכל בייגל ודיברנו בהבדל בין אלוהים ואלהים ובהומלסים ובגאונות ושגעון ואבא של נעים נדחף בחן לשיחה וסיפר שאוזן ימין שלו סתומה בגלל האמבטיה.

065

2015-06-30T17:28:50+00:00 30 יוני, 2015|קטגוריות: ספרים|תגיות:|0 תגובות

מיזנטרופ: קומדיה מבאסת

תל אביב, 2014. קובי, השנייה הפך בן 40, מוצא את עצמו הכי לבד שרק אפשר. הכול חרא. הוא גרוש, אב מתוסכל לבנו הרכרוכי ובן מתוסכל לאמו האקסצנטרית ולאביו המופנם והמאותגר טכנולוגית. איש לא קרא את שני הרומנים שפרסם ולחלל העבודה שהקים, “מיזנטרופ”, קם מתחרה מוצלח להרגיז. כך, חשוף וכן, יוצא קובי לקראת העשור החמישי לחייו, עשור בו הוא היה אמור להתחיל לנוח על זרי הדפנה – רק כדי לגלות שעבורו, ואולי גם עבור כל הדור שלו, הזרים האלה הם זרים של קוצים.

הדור שלנו, אלה שמתחילים את העשור החמישי לחייהם, הוא דור מאוד מבולבל. העולם משתנה סביבנו ללא הרף ואנחנו, שחשבנו שכבר הגענו אל המנוחה והנחלה אחרי שהתבססנו והתחתנו והבאנו ילדים – פתאום מוצאים את עצמנו בבלגן.
חתרנו לעצמאות. עשינו הכול כדי להפסיק להיות שכירים ופתחנו עסקים משלנו – אבל פתאום הכלכלה קורסת. רצינו זוגיות… אבל מה זה בכלל? המוסד הזה הולך ומתפרק לנו מול העיניים. אינדיווידואליזם? אם יש לך ילדים, אתה יכול ללכת לחפש מי ינענע אותך.
יוצא שאנחנו דור ביניים שכלוא בין הדור הבא שצריך שנטפל בו וניתן לו את מלוא תשומת הלב (למרות שכשאנחנו היינו ילדים זה היה אחרת לגמרי) לבין הדור הקודם, שצריך שנטפל בו וניתן לו את מלוא תשומת הלב (כי הם כבר די זקנים). ואנחנו רק רוצים קצת שקט. אולי כמה שקלים לבילוי טוב מדי פעם. אולי איזו כתף רכה להניח עליה את הראש. בקיצור, אנחנו די מבואסים. וזה מצחיק.

משחק: קובי פראג’, גיא נאמן, שירי גדני.
קולות נוספים: אביבה אנג’ל, עידו אנג’ל.
הפקה: דב קרן, עידו אנג’ל.
צילום: דרור לבנדיגר.
מוזיקה מקורית: הילית רוזנטל.
ע. הפקה: אורי הויברגר, טלי עינב.
ע. צלם: איתן חי.
תאורה: אורי אימרגליק.
מקליט: ריקרדו לוי.
ציוד תאורה: אוטופיה.
כתיבה, במוי, עריכה: עידו אנג’ל.

תודה לאביבה אנג’ל, ג’וש שגיא ומיכל ועודד נאמן.

2016-12-03T23:46:33+00:00 28 נובמבר, 2014|קטגוריות: מדיה|תגיות:|0 תגובות

שירים נוראיים – לרכישה אונליין

הספר “שירים נוראיים” שהוצאתי עצמאית – מוכן לרכישה. אפשר לרכוש עותק דיגיטלי (או מודפס) דרך אתר אינדיבוק. אפשר לרכוש גם בחנויות הספרים הפרטיות.

הנה שיר מהספר:

תביני
אני ללב
כאיש המערות לגלגל:
הייתי אוהב אותך
אילו הומצאה האהבה.

(איור: אמיר גניסלב)

2016-07-16T14:43:41+00:00 29 מאי, 2014|קטגוריות: ספרים, שירים|תגיות:|0 תגובות

מאחורי הכסף יש סיפור

“מאחורי הכסף יש סיפור” – אנתולוגיית נובלות מיוחדת, אשר כינסה דנה אולמרט, בהוצאת אחוזת בית. שבע נובלות מופיעות בקובץ, אחת מהן – פרי עטי. רשימת הכותבים: יניב איצקוביץ’, רחל חלפי, אסף שור, נגה אלבלך, ארנה קזין, אלי ברודרמן – ואנוכי. כך כתוב בצדה האחורי של הכריכה:

מאחורי הכסף יש סיפור הוא קובץ המבקש לסמן כמה מן הכותבים המוכשרים שפועלים כאן בשנים האחרונות ומזינים בכתיבתם את ההתרחשות היצירתית המגוונת והסוערת שמתנהלת במרחב הספרותי והעברי של ימינו, אך לא זוכה עדיין להכרה. רוב משתתפיה של האנתולוגיה שלפניכם – יניב איצקוביץ’, אסף שור, נגה אלבלך, ארנה קזין, עידו אנג’ל ואלי ברודרמן – נולדו בשנות השישים או השבעים של המאה ה-20, והחלו לפרסם בעשור הראשון של האלף החדש. היחידה שאינה בת-דורם מבחינת גילה היא המשוררת רחל חלפי, אך ניתן בהחלט להגדירה כסופרת צעירה, ולו רק משום שהנובלה פרי עטה שמתפרסמת בקובץ היא יצירת הפרוזה הראשונה שלה שרואה אור.
הנובלות הכלולות באנתולוגיה שונות זו מזו בכל מובן: בנוזאיהן, בסגנונן ובתמונת המציאות הנשקפת מהן. עם זאת, בכולן ממלאות משאלות ומחשבות הקשורות בכסף, ברכוש, בהפסדים וברווחים- מקום מרכזי. כך, למשל, רבות מן הדמויות המופיעות בנובלות השונות מתייחסות באופן דומה לרגשות: הן מתרגמות אותם למושגים כלכליים.
כריכתן של שבע הנובלות יחד מחדדת את הרושם כי “רוח הזמן” – זו שמטיחה בפנינו את הזיקה המאיימת בין דלות רגשית לעושר כלכלי, ובין השטחה להצלחה – נוכחת בכתיבתם של כל משתתפי האנתולוגיה. אולם אין זו נוכחות כנוע לרוח הרווחת, זו המשלימה עם הפיכתה של היצירה למוצר. הכתיבה, על ריבוי פניה, על האירוניה הטמונה בה ועל משחקי הלשון שהיא מאפשרת, מתגלה כאן כאמצעי – או היחיד הקיים – למרוח ב”רוח הזמן”. כי מאחורי הכסף יש סיפור, כמו שקובע המספר בנובלה של יניב איצקוביץ’, הפותחת את האנתולוגיה: “כל העניין הוא שנכסים נקנים בכסף ומאחורי הכסף יש סיפור. לא תמיד הסיפור מרתק, לא תמיד נוצץ, אבל דווקא השגרתיות שבו ראויה ליראת כבוד, והיומיומיות של היא הגיבורה האמיתית.”

2013-09-20T02:29:56+00:00 10 אוגוסט, 2010|קטגוריות: ספרים|תגיות:|0 תגובות